פסק-דין בתיק ת"ק 24693-09-11

1.      בפני תביעה להשבת מקדמה ששילם התובע לנתבעת בסמוך לחתימתו על בקשה לביצוע עבודות להקמת בית על מגרש.

א.     גרסת התובע

2.      התובע התעניין  ברכישת בית בפרויקט המנוהל ע"י הנתבעת.  ביום 20/07/2011 הוא שילם מקדמה בסך 29,900 ש"ח.  מיד לאחר התשלום, הובהר לו על ידי נציג הנתבעת כי זמן הבניה המתוכנן של הבית אותו תבנה הנתבעת על המגרש יתארך מעבר למועד שנמסר לו מלכתחילה. בעקבות זאת הוא חתם על "בקשת הרשמה למגרש בשלב ב'" (נספח 1 לכתב התביעה).

3.      לטענת התובע, המידע אודות התארכות משך הבניה הוסתר ממנו עובר לתשלום המקדמה, ואילו ידע על כך מבעוד מועד יתכן  ולא היה מתקשר בעסקה זו.

4.      ביום 08/08/2011, לאחר שנודע לתובע כי המסירה של הבית תהא רק בחלוף שלוש שנים,  הוא מסר לנתבעת הודעה על ביטול העסקה ובקש להשיב לו את המקדמה.  השבת המקדמה היא הסעד המבוקש בתביעה זו.

ב.     גרסת הנתבעת

5.      בהתאם לתנאי בקשת ההרשמה עליה חתם התובע, במקרה של ביטול הבקשה על ידי התובע  זכאית הנתבעת לחלט את סכום המקדמה ששולמה להבטחת ביצוע עסקת המכר.

התובע היה מודע לתנאי הבקשה, ואף הודה בזכות הנתבעת לחלט את המקדמה, בהודעה אלקטרונית אותה שלח ביום למחרת הודעת הביטול.

6.      הנתבעת מעולם לא הטעתה את התובע. טענת התובע לגבי השוני בלוחות הזמנים בכל הנוגע למועד מסירת הדירה אינה אלא  אמתלא לביטול העסקה. הנתבעת הציעה לתובע לרכוש  מגרש אחר בו הבנייה עתידה להסתיים תוך פרק זמן קצר יותר אך הוא לא הביע עניין.

7.      הנתבעת סבורה כי זכות חילוט המקדמה קמה לאור סעיף 6 לבקשת ההרשמה בו צויין כי "מוסכם כי הקבלן רשאי לחלט את הסכום ששילם המזמין כמקדמה ע"ח התמורה, בכל מקרה שבו המזמין ....  סירב לחתום על החוזה ... ".

ג.       ידיעת התובע על איחור במסירה

8.      עיקר טענות התובע נוגעות למועד מסירת הדירה.  במידה ואכן לא ידע בטרם חתימתו על בקשת ההרשמה אודות האיחור במועד המסירה, הרי ביטול ההתקשרות על ידו איננו מזכה את הנתבעת בזכות לחלט את המקדמה.

ראו, לעניין זה, סעיף 18 ל חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970, אשר  מקנה לתובע, כמפר החוזה, פטור מאכיפת החוזה או פיצויי בגין הפרתו.

9.      התובע לא הוכיח כי דבר האיחור במסירה של הדירה לא הובא לידיעתו בטרם חתם על בקשת ההרשמה. יתר על כן, עוד בטרם הוא חתם, הוא ידע על כי המסירה תהא בפרק זמן ממושך יותר מפרק הזמן של שלוש שנים עליו נמסר לו בשלב מאוחר יותר.  בסעיף 2 לכתב התביעה ציין התובע:

          "להפתעתי הרבה הודיע לי מנהל הפרויקט בתשובה לשאלתי שזמן הבניה שיצוין בחוזה הוא 48 חודשים, אבל בפועל הבית יהיה מוכן הרבה קודם. לאחר התייעצות טלפונית קצרה עם אשתי הסכמתי לחתום...".

בעדותו אישר התובע כי על עיכוב של ארבעים ושמונה חודשים הוא ידע בטרם חתימתו, ואף אמר:

" אותו יום דיברתי עם האישה ואמרתי לה שזה יתארך ל-48 חודשים ולמרות זאת חתמתי".

10.     התובע ידע על איחור במסירת הבית עוד בטרם חתם על בקשת ההרשמה, הכוללת את סעיף 6 אשר בו מצוייה זכות הנתבעת לחילוט המקדמה. טענתו כי האיחור מאפשר ביטול העסקה על ידו או הימנעות מחתימה על חוזה מבלי לשאת בחובת פיצוי הנתבעת בגובה סכום המקדמה אינה מבוססת מבחינה עובדתית ומשפטית. טענתו הנוספת, אודות חוסר זהות בין שם הנתבעת לשם המוטב שנרשם על גבי המחאת המקדמה, אינה יכולה לבסס את זכותו להתנער מההסכמה נשוא בקשת ההרשמה. הסברה של הנתבעת כי אי התאמת שם המוטב מקורה בטעות הינו הסבר סביר. על כל פנים, אין מדובר בטעות העולה כדי יצירת זכות לביטול ההסכמה.

ד.      התוצאה